גודל טקסט      
דלג על בר עליון
בר עליון
דלג על על בית החולים
על בית החולים
דלג על חיפוש
חיפוש
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners
דלג על Banners
Banners

לידה בטוחה

רחמה של תושבת הדרום ניצל בזכות טיפול חדשני שבוצע במרכז הרפואי ברזילי. בזמן שהיא מחבקת את בנה השני, מספר פרופ' אייל ענתבי, מנהל המערך למיילדות וגינקולוגיה, על ההתגייסות המלאה של צוות בית החולים ועל הזכות להיות חלק מהמערך שמתעסק בדבר החשוב לנו ביותר - הילדים שלנו

לידה בטוחה

תושבת הדרום בת 28 הגיעה לפני כשבוע למרכז הרפואי ברזילי כדי ללדת את בנה השני. זו לא הייתה עוד לידה רגילה שהתחילה בצירים והסתיימה בבכי המיוחל של התינוק, אלא בניתוח קיסרי מתוכנן שבמהלכו חייה של האישה עלולים היו להיות בסכנה. בזכות צוות שלם ומיומן שנערך מראש וטיפול חדשני שבוצע בבית החולים הצליחו הרופאים להציל את רחמה, מנעו סיבוכים עתידיים והביאו לסוף המיוחל בו היא מחזיקה את הרך הנולד.

לדבריו של פרופ' אייל ענתבי, מנהל מערך למיילדות וגינקולוגיה בברזילי, הסוף כלל לא מובן מאליו. האישה הגיעה לבית החולים עם שליה נעוצה. מדובר בתופעה מסוכנת שבה השליה דבוקה ומשתרשת באופן לא תקין בדופן הרחם. בעוד בלידה רגילה שבה מתרחשת השרשה תקינה של השליה בתחילת ההיריון ויציאתה בשלמותה לאחר הלידה, במקרה של שליה נעוצה התאים ורקמת השליה נעוצים ברחמה של האם וקיים קושי בהתנתקות השליה מן הרחם לאחר הולדת התינוק. היות והשליה מקבלת הזנה של חמצן מכלי דם גדולים הסכנות המרכזיות הן סיכון מוגבר לאם ולעובר, התערבות ניתוחית ודימומים מסיביים בלתי נשלטים ומסכני חיים. בניסיון למנוע את הדרדרות המצב יש לבצע הליך של הפרדה ידנית של השליה ובמקרים מסוימים אף כריתה מלאה של הרחם. המשמעות של פרוצדורה כזו היא קריטית ובעצם שוללת מהאישה את היכולת להביא ילדים לעולם.

עוד מציין פרופ' ענתבי כי התופעה שהייתה יחסית נדירה לפני כשני עשורים נמצאת במגמת עלייה בכל שנה. הסיבה לכך היא בעלייה בניתוחים קיסריים. ככל שהאישה עוברת יותר ניתוחים קיסריים, אם מבחירה ואם בגלל בעיות רפואיות, כך עולה הסיכון להתרחשות שליה נעוצה וזאת בעקבות ההדבקות שלה לאזור הצלקת שנוצרה בעקבות הניתוח. נשים שהייתה להן שלית פתח ועברו ניתוחים קיסריים קודמים הן אף בעלות סיכון גבוה יותר להתפתחות שליה נעוצה בהיריון הבא.

"היתרון העצום הוא שניתן לאבחן את תופעת השליה הנעוצה טרם הלידה על-ידי בדיקת אולטרסאונד", אומר פרופ' ענתבי. "בזכות אותו אבחון אנחנו יכולים להיערך נכון ובהתאם ללידה. אנחנו עוקבים אחרי מצבה של האישה, מכינים אותה לניתוח קיסרי ומקימים מערך שלם של צוות רב מקצועי, רופאים מקצועיים מקשת רחבה של מיומנויות שונות שכולל בין היתר גניקולוגים, רדיולוגים פולשניים, המטולוגים ועוד, וזאת על מנת לנתח בכל שלב את המצב, להתכונן בצורה מדויקת לניתוח ולהיות ערוכים לכל תרחיש".

עד כה הדרך הבטוחה ביותר לטיפול בשליה נעוצה הייתה ביצוע ניתוח קיסרי וכריתת רחם מתוכננים מראש. במידה והשליה נעוצה בדופן הרחם באופן חלקי, הטיפול השמרני הוא הוצאת השליה באופן ידני ותפירת האזור הפגוע בתוך הרחם בעזרת חוטים שקושרים את עורקי הרחם. אלא שהסכנה היא כי חלקיקים קטנים עלולים לחסום את החלקים המדממים ובכך למנוע קרישה מלאה של הדימום. האישה שהייתה מודעת לסיכונים ביקשה מהרופאים לעשות הכל כדי להציל את רחמה. הם, מצדם, התגייסו בצורה מקצועית ורחבה כדי להציל את חייה. כאשר הגיעה זמנה של האישה ללדת החליט הצוות הרפואי לבצע טיפול חדשני באמבוליזציה, במהלכו משתמשים הרדיולוגים בהדמיה של כלי הדם לאורך ההליך ובצנתרים המגיעים לעורקי הרחם ומזריקים חלקיקים קטנים אשר סותמים את העורקים המדממים תוך הפרדה עדינה של השליה, וחוזר חלילה עד להוצאה מוחלטת של השליה מהרחם.

המפתח להצלחת הטיפול היא עבודת צוות רב תחומי ובמערך המיילדות והגינקולוגיה הוחלט על שילוב של מומחים שכלל רופאי היריון בסיכון גבוה, כירורגים, גניקולוגים בכירים, רדיולוגים פולשניים, המטולוגים ועוד. בזכות המקצועיות, ההערכות הקפדנית ומיומנויות הצוות הרפואי הוכתר הטיפול בהצלחה ורחמה של האישה ניצל. כמה ימים לאחר מכן היא יצאה ממחלקת היולדות עם בנה השני ועם היכולת להביא ילדים נוספים לעולם, "מדובר בטכניקה אלגנטית לשימור הרחם שבוצעה בצורה מקצועית והסתיימה ללא אירועים חריגים", אומר פרופ' ענתבי. "ההליך לא מבוצע בכל בית חולים, אבל העובדה שיש לנו ציוד מתקדם, טכנולוגיה חדישה, רופאים מומחים בתחומם, יחד עם יחס אישי ורצון לענות על כל צריכה ורצונותיה של היולדת מובילים להצלחות ולהישגים. חרטנו על דגלנו את בטיחות המטופלת ואנחנו עשינו, עושים ונעשה הכל על מנת לקיים את ההבטחה שלנו".

פרופ' ענתבי מנהל את המערך המיילדות והגניקולוגיה במרכז הרפואי ברזילי מזה 14 שנים. הוא פרופ' חבר בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון ומזכיר האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. פרופ' ענתבי הוא בעל ניסיון קליני נרחב, הכולל התמחות בבית החולים הדסה וניהול המרכז לבריאות האישה, וגניקולוג בעל שם שהתמקצע בתת התמחות ברפואת האם והעובר בוושינגטון ומומחה מוביל בכל הקשור לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה ולהריון בר סיכון.

 

יחד עם צוות מקצועי, מנוסה וקשוב הם מעניקים ליולדות ולאימהות לעתיד טיפול מסור מאין כמוהו, בשימת דגש יוצאת דופן על צרכיהן האישיים ועל העדפותיהן האינדיבידואליות בתקופה המיוחדת והרגישה אותה הן חוות.

 

במערך המיילדות והגניקולוגיה קיימים 11 חדרי לידה, חדר פרטי לכל יולדת ואגף ממוגן שבו שלושה חדרים ומיון מיילדותי, המנוהלים על-ידי כ-30 מיילדות מיומנות ומקצועיות וכ-40 רופאים המטפלים בכ-5,000 לידות בשנה, מתוכן אלפי לידות בסיכון. המחלקה מאובזרת בכל הטכנולוגיות החדשות, בחדרי לידה מרווחים ובאפס הפרדה בין האם לילוד. מעל הכל, מעניקה היחידה תחושת בית ואווירה משפחתית ואינטימית בין הצוות הרפואי לאמהות הטריות. לאחרונה מוזגו מחלקת הילודים ומחלקת היולדות לגוף אחד, בהתבסס על הנחת היסוד כי לאחר הלידה ממשיכים האם והרך הנולד להוות יחידה אחת.

 

"אני גאה על צוות ייחודי, ערכי, בעל מוטיבציה ומחויבות מקצועית ליולדת, שנבנה במשך השנים", מסכם פרופ' ענתבי. "העלייה התמידית במספר הלידות במרכז הרפואי ברזילי היא תוצאה ישירה של מדיניות המרכז והמחלקה - להציב בראש סדרי העדיפויות את נושא הבטיחות של המטופלת. מערך המיילדות והגניקולוגיה מציע לנשים לא רק מכשור רפואי חדשני, אלא גם צוות אנושי המלווה את האם לכל אורך שלבי ההיריון, החל ממעקב צמוד, הדרכה בנושאים שונים, החלטה משותפת עם האם על הדרך הטובה ביותר ללדת,  ועד ליום הלידה המרגש".

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד