אותות הוקרה ל"יקירי היובל".

    
שנת 2011 היא שנת היובל להקמת המרכז הרפואי ברזילי. "יחידת הבריאות אשקלון"  כך נקרא  המרכז הרפואי ברזילי בהקמתו. 

 השנה המרכז הרפואי ברזילי חוגג היובל.
המרכז הרפואי ברזילי ייחודי. אין כדוגמתו לא בישראל ולא בעולם.
זהו מרכז המשלב בתוכו את בריאות הקהילה עם מערך אשפוז וככזה ברזילי הינו מרכז בעל לב ונשמה. רואה את המטופל במרכז ומצליח עד עצם היום הזה לשמור על האופי הקהילתי, המשפחתי, המקצועי והמסור.

 

עיריית אשקלון בשיתוף עמותת שוחרי בית החולים ברזילי, ערכו ערב מיוחד במינו בו הצדיעו לעובדי המרכז הרפואי ולזוכים בתואר "יקיר היובל של המרכז" . שמות המועמדים ל"יקיר היובל" הוצעו ע"י תושבי העיר.   המעומדים שהוצעו הינם רופאים ואנשי מקצוע אשר היו חלוצים בתחומם, ואישים אשר תרמו  לאורך שנים רבות תרומה ערכית לביה"ח ולקהילה, באופן יוצא דופן. 

ועדה מיוחדת בחרה את המועמדים מתוך כל השמות שהוצעו.

 

 

 

 

הערב התקיים ביום חמישי 28/04/2011 בהיכל התרבות אשקלון, במעמד ראש עיריית אשקלון מר בני וקנין, מר רוני מהצרי יו"ר עמותת הידידים של המרכז ובמעמד המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל ח"כ סילבן שלום. בערב זה נכחו חבר הכנסת מר גדעון עזרא, חברי מועצת עיריית אשקלון, כלות וחתני "יקיר היובל", בני משפחותיהם וידידיהם ואחרונים חביבים עובדי בית החולים מנהלי מחלקות, רופאים, אחיות ועובדי מנהל ומשק.

 

 

 

 

 

 

 

ח"כ סילבן שלום בירך את הזוכים והדגיש את מחוייבותו לקידום הנגב וקידום בית החולים. מר בני וקנין ומר רוני מהצרי ציינו לשבח את התקדמות בית החולים והשירות הנהדר שהוא מגיש לאוכלוסית האזור.

את הערב הנחה שדר הרדיו והטלוויזיה דניאל פאר, אשר הזמין את הנבחרים  לקול מחיאות הכפיים הסוערות לקבלת התעודות.

 

מר אלי אלעזרא, כהרגלו, הפתיע את מארגני הערב ואת הנהלת בית החולים בהודעתו על תרומה מכובדת  בסך 360,000 ₪ לטובת הקמת פארק אשר ישמש את משפחות המאושפזים.  

 

 

 

 

במבואה  של  היכל התרבות, הוצגו ציורים של בניני בית החולים, שצוירו ע"י אומני אשקלון ונתרמו על ידם ועל ידי עיריית אשקלון לטובת בית החולים.

 

 
מר אלי אלעזרא, כהרגלו, הפתיע את מארגני הערב ואת הנהלת בית החולים בהודעתו על תרומה מכובדת  בסך 360,000 ₪ לטובת הקמת פארק אשר ישמש את משפחות המאושפזים.  

 

בסיום טקס חלוקת התעודות שהוענקו על ידי: ראש עיריית אשקלון, מר בני וקנין, יו"ר עמותת שוחרי המרכז הרפואי, מר רוני מהצרי, ומנהל המרכז הרפואי, ד"ר שמעון שרף.  התזמורת האנדלוסית  החדשה של אשקלון בניצוחו של  אייל מזיג יחד עם האמן יוני רועה והסולן מרק אליהו הנעימו את הערב וזכו לתשואות מכל קהל המוזמנים.
 

    

להלן שמות האישים שנבחרו על ידי הועדה להענקת עיטור "יקיר היובל". 

 

 

אלי אלעזרא

  

אלי אלעזרא יליד 1960, מרוקו. תושב העיר אשקלון משנת 1962,
נשוי ואב ל- 3 ילדים.

 יזם ואיש עסקים המעורב בתחומי עשייה שונים, יו"ר ובעלים של קבוצת אלעזרא.

אלי הינו ידיד אמת של המרכז הרפואי ברזילי. מישיר מבט "בגובה העיניים" לכל פונה.
עממי במובן החיובי של המילה, נכון לסייע לבית החולים מתוך תחושת הזדהות עם צרכי בית החולים ותושבי העיר והפריפריה שלה.
ידיד אמת של מחלקת מיילדות, אשר תמיד מדגיש את הסיפוק שחש מתרומה להבאת חיים חדשים לעולם ושמירתם.
כמו כן פעל לרכישת ציוד רפואי הכרחי למחלקות השונות.

מדבריו:
"כבן אשקלון אני חש מילדות את הזיקה של המרכז הרפואי לעיר ותושביה. בפן האישי, ברזילי מעורר בי תחושות – שניים מבני נולדו בבית החולים, אבי נפטר בבית החולים. אני מאמין בצוות וברופאים ובתחושה של "הביחד", אם אנחנו מקבלים מבית החולים אנחנו אמורים גם לתת.
בכל פעם שעולה צורך לעזרה אני מרגיש כחובה לתרום את חלקי, כי למעשה אני משקיע בבית שלי."

 

ד"ר בלוך אהרון ז"ל

ד"ר אהרון (ארצ'י) בלוך ז"ל, יליד שנת 1924 דרום- אפריקה, עלה ארצה בשנת 1952. היה נשוי לאן, אב לשלוש בנות, וסב לחמישה נכדים.

היה ממייסדי  המרכז הרפואי ברזילי, ועבד כרופא ילדים בכיר ואחראי על מערך היונקים עד שנת 1990.

ד"ר בלוך חלוץ התפיסה של רפואה קהילתית מונעת.
מראשוני הרופאים ששילבו עבודה בבית החולים ובקהילה בטיפות חלב ובבתי ספר במדינת ישראל.

הכין תוכנית עבודה ללימודי רפואה קהילתית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה הפתוחה.

ביחד עם חבריו, דר' משה לנצט, ודר' זאב סגל, יסד את הכנס הבינלאומי הראשון בארץ לחינוך מיני, הכין תוכנית לועדת החינוך בכנסת, בראשותה של חכ' לשעבר גאולה כהן, להשמת החינוך המיני בבתי ספר, וכתב במהלך 15 שנים, עד יום מותו, מדור פופולארי בעיתון הנוער  המוביל בישראל- "מעריב לנוער".

שלושת ספריו הם קובץ של טורים אלה, הפכו לרבי-מכר בישראל בתחום החינוך המיני.

דר' בלוך הרצה בקורסים להכשרת מורים לחינוך גופני 'וינגייט', לצורך השמת החינוך המיני בבתי ספר. קובץ של קורסים אלה כונס לספרו "מין חינוך" אשר זכה בפרס הנרייטה סולד כתרומה לבריאות קהילתית.

   

  

ד"ר וגו טיבור וד"ר וגו סטפניה ז"ל 

ד"ר טיבור וגו ז"ל:

 ד"ר טיבור וגו, יליד הונגריה, מנהלה הראשון של מחלקת מיילדות וגינקולוגיה, רופא משכמו ומעלה. אוהב אדם ומסור ללא גבולות לאישה ההרה. מחלוצי שיטת הביות - Rooming In.

רופא שמצא את האיזון הנכון בין הרפואה בתחום המיילדות,
לבין הצורך במתן מענה תרפיוטי למתחים הנובעים מתהליך ההיריון והלידה.

 

ד"ר סטפניה וגו:

ד"ר סטפניה וגו, ילידת פולין, בת זוגו של טיבור. רופאת ילדים שעם חזרתה מלימודים בהרווארד הקימה את המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי ברזילי. ד"ר ווגו עסקה בעיצוב רפואת הילדים בישראל.
מעבר להיותה מנהלת המכון , שימשה כגורם מרכזי במשרד הבריאות בכל הנוגע לקביעת מדיניות בתחום הטיפול לילד ולמתבגר.
ד"ר ווגו עודדה את הצוות ללמוד, להתקדם ולפתח. את המשפחות שיתפה ועודדה ואף הקימה קרן מלגות לסטודנטים לרפואה.

 השניים היו מעמודי התווך של המרכז הרפואי ברזילי מאז היווסדו, תרמו תרומה מכרעת להקמת מערך הטיפול באישה ההרה, ביילוד, בילד ובמתבגר.

 

פרופ' יופה בוריס

פרופ' בוריס יופה יליד שנת 1946, ליטא. נשוי, אב ל-3 ילדים וסב לחמישה נכדים. תושב אשקלון.

פרופ' יופה עובד במרכז הרפואי ברזילי משנת 1978 ומשנת 1991 מנהל את המחלקה לכירורגיה כללית וכירורגית כלי דם.

פרופ' יופה רופא דגול, מנתח מקצועי מן השורה הראשונה, חלוץ בתחום כירורגיה כללית וכלי דם, מורה ומחנך, ממציא, חוקר, מצוין ומצטיין  אך מעל הכול מסור בכל נימי נשמתו לעבודתו, לכל אדם ואדם שבא בקרבתו ושזקוק לטיפולו, דלתו פתוחה בפני כול מטופליו בכול עת ובכול שעה. "המלאך בירוק" כפי שמכונה על ידי הסובבים אותו.

בשנות ה- 90 התבלט פרופ' יופה בחלוציות בתחום פיתוח סטנטים תומכי כלי דם, טיפול בגלי רדיו בגידולים בכבד, ניתוחים משולבים פתוחים ואנדוסקופיים, מה שנקרא בימינו "היי בריד". ניתוחים, שהיום ברור מאיליו שהם נעשים במרכזים הגדולים בשיטת הלפרוסקופיה, כבר נערכו  על ידו במרכז הרפואי ברזילי בשנות ה- 90.

 החלוץ שהחל בניתוחי כריתות קיבה לפרסקופיים אחרי ויכוחים נוקבים עם רופאים ממרכז הארץ, מה שהפך היום למקובל במיטב המרכזים בארץ ובעולם.

מדבריו:
"כרופא, עלי להיות שלם עם ההחלטה לגבי ההבחנה בטיפול, לדאוג לחולים שלי כאילו הם בני משפחתי לטוב ולרע, מה שגורם לי להיקשר לחולים בקשר נפשי. זה קשה, אך את אופיי לא ניתן להחליף. החשוב ביותר הוא לתת תקווה לכולם, גם לאלו שחשבו שאיבדו אותה, למצוא את דרך הטיפול הטובה ביותר גם במצבים הקשים ביותר. כמנהל, שאיפתי שהכל יתנהל באופן המושלם ביותר, אך גם לוורדים יש קוצים. קשה לי לקבל כישלונות אז אני משתדל לצמצם אותם. חשוב לי להעביר לצוות העובדים את המסר של אכפתיות מהזולת, תרבות עבודה של סדר והיצמדות לנהלים גם במצבים קשים ועומס של חולים, מסר של למידה, עיסוק במחקר, כתיבת מאמרים והוראה לדור החדש."

   

 

ד"ר לביא מיכאל 

 

ד"ר מיכאל לביא יליד שנת 1913, צכוסלובקיה.
אלמן, אב לבת, סב ל- 3 נכדים ול- 5 נינים.

 ד"ר לביא היה ממקימי המרכז הרפואי ברזילי ומנהלו הראשון.
ד"ר לביא החל עבודתו כרופא צבאי בצבא הצ'כי בימי מלחמת העולם השנייה. תיפקד כרופא ראשי בשני מחנות שבויים והוצא מהאוניברסיטה עקב היותו יהודי הונגרי.
עלה ארצה והתגייס לצבא, שם שירת כרופא בבסיס חיל האוויר.

כשחזר מבוסטון מלימודי בריאות הציבור ורצה להעניק ולהחזיר לצבא את כל מה שלמד בזכותם, הבין כי אין לו למי למסור את כל הידע שרכש ואין לו אפשרות אף ליישמו.
 אחרי ויכוח עם עזר ויצמן החליט לעזוב את חיל האוויר, מה שהוביל אותו ללכת ולגלות משהו מעניין באשקלון שהולך ונבנה.
 ד"ר לביא נענה לבקשתו של ד"ר יהושע כהן ממשרד הבריאות והגיע לאשקלון לאחד את לשכת הבריאות עם בית החולים, שהחלו בהקמתו. 

ד"ר לביא החל את עבודתו בבית החולים בשנת 1961 וסיים את עבודתו בשנת 1980.

מעצבה של תפיסת העולם המשולבת, שבאה לידי ביטוי במרכז הרפואי ברזילי כיום. הווה אומר, ארגון יחידת בריאות אשקלון כיחידה משולבת של שירותי בריאות הקהילה והאשפוז.
מנהיגם של שיטות עבודה חדשניות כמו: בית חולים פתוח למבקרים, שיטת הביות (Rooming In) , מתוך הבנה לחשיבות שהיית ההורים עם ילדם המאושפז, מניח יסודות לבניין הלוגיסטי של בית החולים בהנחילו את תפיסת עולמו, לפיה כלל הציוד הנדרש למחלקות (כביסה, ציוד משקי, רפואי וכדומה) ינוהל תחת גורם מרכזי אחד.

מדבריו:
"תפיסת עולמי לגבי בריאות הציבור היא, שמחלה ובריאות הן שתי פנים לאותה המטבע. על כן, יש לכוון לחינוך לבריאות ולפעולות מניעה תואמות לאוכלוסיות השונות עוד במסגרת הקהילה ומוסדותיה.
את הכול נתתי למרכז הרפואי ברזילי, את כל מה שלמדתי, את כול מה שידעתי, את כול הניסיון שצברתי, את כול מה שהרגשתי וחשבתי שנכון לעשות. נתתי את הנשמה. בפרישתי, הרגשתי קצת כמו משה על הר נבו: "את הארץ תראה מנגד ואליה לא תבוא".

 

 

 

גב' לוי בת שבע ז"ל

בת שבע לוי ז"ל ילידת שנת 1927 ישראל.
אם לשלושה ילדים  ו-5 נכדים 

 אחות מחוזית ראשונה בלשכת הבריאות, טרם הקמתו של המרכז הרפואי ברזילי עוד בשנת 1955. ב-1980 סיימה את עבודתה במרכז הרפואי ברזילי והפכה למפקחת על החינוך הסיעודי במשרד וכאחות ארצית בבריאות הציבור.

בת שבע הייתה בעלת ראייה חברתית מעמיקה הדוגלת בבריאות כזכות ובחתירה לשוויון בבריאות. מכך גם בחשיבות ובאחריות המדינה לבריאות  הציבור.

בת שבע קידמה עשייה המובילה לצמצום פערים בבריאות והתייחסות לאוכלוסיות ייחודיות ומוחלשות.
כאחות מחוזית ואחות ארצית כיוונה לשירותי בריאות ציבור רגיש ומותאם תרבותית לאוכלוסיות העולים השונות, הרבה לפני שהוטבע המושג האקדמי והחברתי "רב תרבותיות"  .

לאחר פרישתה לגמלאות, הובילה פרויקט ארצי ,ייחודי יחד עם פרופסור יונה רוזנפלד לאימון אחיות בריאות הציבור. תפיסת העולם הזו ממשיכה עד היום ומשמשת אבן יסוד לסיעוד בבריאות הציבור.

בת שבע  חברה ללובה אליאב בבניית מערכות משלבות בריאות וחברה ומרכזי בריאות אזוריים ולאחר מלחמת ששת הימים הייתה בין בוני מערכת בריאות הציבור ורפואה מונעת  ברצועת עזה ומערכת להכשרת אחיות מקומיות.
בת שבע הייתה גם שותפה בעיצוב חוק ביטוח הבריאות הממלכתי בשנת 1995 .

 

גב' לוי נלי

נלי לוי ילידת שנת 1923, פולין. עלתה לארץ בשנת 1938 אלמנה, אם לשלושה ילדים ו- 7 נכדים.

 נלי שימשה כאחות הראשית הראשונה של בית החולים והייתה ממקימי המערך הסיעודי של בית החולים.

נלי סיימה לימודי הסמכה בביה"ס לסיעוד ב"הדסה" בספטמבר 1947 והחלה לשרת בפלמ"ח במשך שנתיים.
היא נשלחה באופן חריג עקב המצב הביטחוני, יחד עם שתי אחיות נוספות לקורס חדר ניתוח. ותוך כדי גם עבדה בחדר ניתוח.

בפברואר 1948 יצאה עם הצוות הכירורגי לעיר העתיקה שהייתה במצור, שם הקימו חדר ניתוח לשעת חירום בבי"ח "משגב לדך".
ביוני 1960 הגיעה לאשקלון והחלה את עבודתה כמנהלת מערך הסיעוד.

עד לשנת 1985 הייתה מחנכת ומייסדת מערך הסיעוד ואמא עם אוזן קשבת לאחיות בית החולים.

מדבריה:
הקמת יחידת הבריאות באשקלון הייתה רובה ככולה מאופיינת בחידושים ופריצת דרך, כאן שינו סדרי בראשית. הגישה הייתה מאוד ברורה והתחברה להשקפת עולמי: שירותי בריאות משולבים – קהילה ואשפוז. גישה כוללנית – החולה הוא חלק ממשפחה ואינו שייך לבית החולים כפי שהיה מקובל אז בבתי החולים האחרים. בברזילי מימשתי את אשר האמנתי: על השירותים התומכים  לספק את האמצעים לטיפול במטופל ובכך האחות מתפנה אך ורק לסעוד ולטפל בחולה".

 

 

גב' לייפר-מילר רחל

 

רחל לייפר מילר ילידת 1921,  בטרנסילבניה. בשנת 1950 עלתה לישראל ומתגוררת מאז בעיר אשקלון.
רחל, בת למשפחת רבנים ידועה. אביה, הרב ראובן לייפר זצ"ל ואמה, הרבנית רייזל לייפר זצ"ל, היו ידועים בעירם בזכות הרצון לתת, להעניק, לעזור ולתמוך בכל נזקק.

 

 רחל הייתה היחידה אשר שרדה את אימי השואה ובהם שהות במחנה אוושויץ. הוריה וארבעת אחיה הוצאו להורג בידי הנאצים 3 חודשים לאחר הגעתם למחנה ההשמדה. רחל נשלחה למחנה הריכוז שטוטהוף, שם נותרה עד אפריל 1945 – מועד שחרורה ממחנה זה ע"י הרוסים.

רחל נישאה בשנת 1945 למר בנימין מילר וזמן קצר לאחר הנישואין חלה במחלה כרונית סופנית. שנים רבות טיפלה רחל במסירות רבה בבעלה החולה עד אשר נפטר בשנת 1960.

אח אחד שנמלט לארה"ב שרד אף הוא את השואה, אך נפטר לאחר מלחמת העולם השנייה, כך שרחל נותרה בודדה וגלמודה ומכל משפחתה הענפה לא נותר זכר!       
רחל החליטה להקדיש את חייה לעזרה לזולת. את כל כספה ורכושה היא תרמה במהלך השנים למרכז הרפואי ברזילי, לחיילי צה"ל ולבית האבות הלפרין.
את המרכז הרפואי ברזילי אימצה רחל קרוב לליבה והחליטה לעשות כמיטב יכולתה לשיפור תנאי  העבודה של הצוות הרפואי ושל קהל המטופלים והמאושפזים. תחילה, תרמה כסף להקמת הקפיטריה בבית החולים ולאחר מכן רכשה מכשור רפואי מתקדם עבור המחלקות השונות. במשך שנים רבות נהגה לעבור בין המחלקות השונות כדי לראות מה חסר בכל מחלקה, ומיד דאגה לרכוש את הפריטים החסרים.
אוזנה של רחל הייתה קשובה לכל מכאוב של נזקקים רבים, אשר פתחו את ליבם בפניה והיא  לא היססה לעזור להם תמיד!
כל בוקר רחל פוקחת עיניה ושואלת את עצמה "למי אני יכולה לעזור היום?" – לא רק שואלת אלא גם עושה!
במרוצת השנים נתרמו כל חסכונותיה לטובת הציבור, כאשר היא מתגוררת בדירה קטנה וצנועה ומנהלת אורח חיים צנוע ביותר, ללא כל מותרות. כל רכושה נמכר והתמורה נתרמה למען הנזקקים השונים.
"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה".

 

מר מיכאל אוסקר

אוסקר מיכאל יליד שנת 1938, רומניה.
אלמן, אב ל- 2 ילדים, סב ל-5 נכדים ולנין. עלה לישראל בשנת 1951, מאז ועד היום תושב אשקלון.

אוסקר היה בין החלוצים שבמנהלי השירותים הטכניים בבתי החולים בארץ בתחום היעילות והחיסכון באנרגיה. אבני היסוד שהניח בתחום זה, נבנו והפכו את בית החולים למוביל בתחום ומיקמו את המרכז הרפואי ברזילי בראש רשימת בתי החולים היעילים והחסכוניים באנרגיה בארץ.

אוסקר סבר, שמן הראוי שעבודות רבות המופנות לקבלני חוץ, צריכות להתבצע ע"י מחלקתו. דאג למקצע את צוותו והוביל בנייה ושיפוצים של פרויקטים רבים:
בניין האשפוז החדש, שיפוצים במחלקות השונות, קומת ההנהלה, הספרייה הרפואית החדשה וכדומה, הם דוגמא לפועלו המבורך, שהביא לחיסכון במשאבים רבים.

אוסקר עסק רבות בפיתוח שיטות יעילות לחיסכון ולתחזוקה השוטפת של ביה"ח, שאף הם הביאו לשימוש מושכל במשאבים של בית החולים.

מדבריו:
"לאורך כל דרכי המקצועית ראיתי לנגד עיניי הן את תושבי אשקלון והסביבה ובאותה נשימה את צרכי מערכת משרד הבריאות. השילוב בין ריווחת התושבים – ובית חולים עם מערכות טכנולוגיות מתקדמות, שיוכלו לעמוד בעומס ולתת מענה רפואי הולם ומתקדם ומאידך שימוש מושכל במשאבים – חיסכון באנרגיה, חסכון כלכלי, עמידה בתקציבים וביעדים.

 

פרופ' נחליאלי עודד

פרופ' עודד נחליאלי יליד שנת 1952, ישראל. נשוי, אב לשתי בנות וסב ל 2 נכדים, תושב אשקלון.

 פרופ' נחליאלי עובד במרכז הרפואי ברזילי משנת 1980 כמנתח פה ולסת ומנהל את היחידה לכירורגית הפה והלסתות משנת 1995.

בשבועת היפוקרטס נאמרו הדברים הבאים: "לא אנתח כדי לסלק אבנים אפילו כאשר המחלה ברורה; אשאיר זאת למי שמוכשרים לכך במיוחד".

פרופ' נחליאלי מחדש ופורץ דרך בתחום רפואת הפה והלסתות, פיתח טכנולוגיות פולשניות זעירות לסילוק אבנים בבלוטות הרוק. חלוץ בשיטת המיקרואנדוסקופית הגורמת לשימור איברים באזור הצוואר ושינויי שיטות טיפול שהיו מקובלות במשך עשרות שנים והיו אגרסיביות שגרמו לכריתת בלוטות הרוק.

פרופ' נחליאלי, פרופ' חבר ומרצה בפקולטות לרפואה באוניברסיטה העברית, בן גוריון, ניו יורק ומישיגן ובעל מוניטין חובק עולם.

מדבריו:
"כמנהל אני מאמין בהטלת אחריות ובהאצלת סמכויות, בפיתוח מקצועי ומיומן של העובדים. בעולם המורכב והתחרותי בו אנו פועלים, רק עבודת צוות הנובעת מאימון, מפתיחות וממקצועיות, יכולה להביא להישגים אישיים תוך הקנייה וקניית ידע לצוות הרפואי, בכדי להתעדכן בכל החידושים בתחומי המקצוע."

כרופא המטפל באנשים אני מאמין בנאמנות למקצוע, בעמידה לרשות החולה בעת מצוקתו בכל עת ובכל שעה ובמתן טיפול כמיטב יכולתי.
קבלת התואר המכובד משמש הזדמנות נאותה להודות להנהלת המרכז שתמחה, לכל אלה שעומדים לצידי ולבני משפחתי, שמאז ומעולם תמכו בי ואפשרו לי להתמסר באופן מוחלט למימוש הערכים שאני מאמין בהם".

עיריית אשקלון, עמותת שוחרי המרכז הרפואי והמרכז הרפואי ברזילי, מצדיע לנבחרים.