יום בחייה של הליצנית הרפואית במרכז הרפואי ברזילי

"באחד ממסדרונות בית החולים פסעו מולי סטודנטיות לרפואה שבשרו לי שבמיון יש ילדה בת 9 עם חתך עמוק ברגל וכדאי שאלך אליה. התקדמתי מעט וד"ר גיא קורא לי:"מימי במיון יש ילדה בת 9 עם חתך ברגל. אני מאד אשמח אם תיגשי אליה" ואץ לדרכו.  ממש לפני שנכנסתי למיון, אחת האחיות אומרת:"הו מימי הגעת בזמן, בחדר 12 יש ילדה..." ואני המשכתי את דבריה "בת 9 עם חתך ברגל..." 

בקצה החדר מצאתי את ל. עם עיניים דומעות, מלווה באמה ורגלה טבולה ב"אמבטיית פולידין כתומה". "אה", קראתי לאחות "גם אני רוצה פדיקור כמו שלה בדיוק" זרקתי לחלל האווירה. התמקמתי ליד ל. ואמה והתחלתי לפטפט על טיפול הפדיקור שיעשו לי. ל. בביישנות צחקה ואמה שחררה אנחת רווחה. כך ישבנו לנו שתינו בסלון פדיקור מאולתר שכזה שממולנו יושב ד"ר גיא ומטפל בפציינטים אחרים. אני שואלת את ל. כמה זמן היא זמן היא כבר במיון ופונה אל ד"ר גיא בטענה שזה ממש קטסטרופה. אנחנו כאן כבר שעתיים והפדיקוריסטית נעלמה ואפילו תה או ביסקוויט לא הציעו לנו. ל. צוחקת בביישנות  והאמא מאושרת. "מזל שאת פה" היא אומרת לי. 

"מימי" קורא ד"ר גיא "תלווי את ל. לחדר התפירה". חדר התפירה...נשמע לי נורא ומפחיד אבל  "בטח, בטח, אנחנו כבר הולכות לחדר התפירה" ל. שואלת כל הדרך מה הולכים לעשות לה ואני מבטיחה שנשאל את הכל. חדר התפירה ריק ואני משכיבה את ל. על המיטה ומכסה אותה בסדין. היא קצת רועדת מהתרגשות וחשש. אמא מצלמת אותנו ואנו מתכננות מה נעשה לד"ר אם יכאיב. אני מלמדת את ל.  שיר וכשהוא נכנס אני שרה ול. ואמה מוחאות כפיים ."הנה גיא המכונאי, לא יעשה לנו אי אי אי". גיא צוחק וקורא ל.  פיצי. אני מבקשת בשמה לדעת מה הולך להיות. הוא משפריץ עליה ספריי ומסביר שזה יהיה קצת קר ואז מרסס לה על כף הרגל. מזרק גדול ננעץ ברגלה. ל. מתכווצת ויורדות לה דמעות חרישיות. אני מתכווצת למראה המזרק שברגל. תוך כדי פטפוט ובדיחות ל. צוחקת ובוכה ואני מספרת שלא ראיתי אף פעם מישהו בוחק(בוכה וצוחק גם יחד). ל. צוחקת ומתמקדת בפנים של אמה ושלי. גיא תופר והיא מבקשת שדי. אני סופרת איתה יחד ומאיימת על הרופא שיזדרז אחרת אצטרך לעשות את תרגילי הקארטה שלי. ל. צוחקת וזהו נגמר. אני והאמא מזיעות. אני שמה לב שידיי רועדות. האחות חובשת את הרגל ופונה אלי:"מימי, מעכשיו אני מזמינה אותך לכל תפירה". "בטח", אני אומרת,"בתנאי אחד...שתזמיני ליצן רפואי גם בשבילי".

אנו יוצאות מחדר המיון ואני נפרדת משתיהן בחיבוקים ונשיקות.